יש לי אהבה מאוד גדולה לאוכל. אני אוהבת לחשוב על שילובים מעניינים ואפשרויות שונות לבישולו. אני אוהבת לגעת בו תוך כדי הכנתו. אני אוהבת לראות את כל מגוון הצבעים והטקסטורות הופכות לתבשיל אחד גאוני. אני אוהבת להריח את התבלינים, הירקות והבשר, את חומרי הגלם ואת התוצר הסופי. בעיקר אני אוהבת לאכול. אוכל מסודר ומוקפד, מחולק על הצלחת לפי סוגים, צבעים ומרקמים. וגם אוכל מבולגן, ערימה אחת גדולה שנוצרה מערבוב חסר אחריות של מנות שונות.
את רותה, האישה, האגדה והקייטרינג פגשתי בגלגולי המקצועי הקודם כמעצבת אירועים. היא בישלה, ואני עיצבתי. מיותר לספר שבתקופה ההיא העליתי למשקלי כמה ק"ג איכותיים.
שתי שניות וחצי - זהו פרק הזמן שלקח לי להגיד "כן" לבקשתה. התמזל מזלי ורותה ערכה סשן צילומים לקייטרינג הבוטיק שלה, ואני קיבלתי הצעת עבודה שאי אפשר לסרב לה: סטיילינג לאוכל. למרות שזאת היא לי הפעם הראשונה לעסוק בנושא, לא היססתי לרגע, וידעתי בוודאות כי שילוב של רותה, אוכל, צלם מוכשר וארט דירקטורית מהשורה הראשונה הם כבר קלף בטוח לניצחון.
מוקדם בבוקר הגענו לסטודיו של הצלם. רותה והפתעותיה: מיליוני ארגזים המכילים חומרי גלם לארוחת גורמה למאתיים איש בערך, כלים שיכולים לשמש לשולחן ליל סדר המוני, אנרגיות בקילוגרמים וכשרון. הרבה כשרון.
קונספט הצילומים היה שונה, והרעיון המרכזי היה להביא לידי ביטוי תהליך עבודה ולא מוצר מוגמר. במשך שעות התעסקנו בשאלות חשובות כמו: כמה חמוציות להוציא מהערימה? האם הזווית של כף העץ נכונה או שמא לסובב אותה בעוד שתי מעלות שמאלה? ואני? שיחקתי עם צבעים, טקסטורות, טעמים וריחות. בדיוק כמו שאני אוהבת.
כל החשיבה והביצוע הזכירו לי עיצוב של קולקציית בגדים חדשים, רק שהפעם לא התהדרתי בשמלת מלמלות חדשה, אלה בארוחת צהרים שווה של אנטריקוט, פסטה וסלט ירוק. (הרי חינכו אותנו שאסור לזרוק אוכל).
קייטרינג בוטיק רותה: 054-5706050
