יפן

הקימונו המסורתי ביפן מיועד לנשים ולגברים. שרווליו של קימונו המשמש אישה נשואה קצרים מהשרוולים המצויים בקימונו היאה לרווקה, וזאת מסיבות מעשיות לגמרי:  על אישה נשואה לעבוד בידיה החשופות דרך-קבע, ואילו שרוולים ארוכים עלולים להפריע לה המלאכתה. אישה נכבדת רוכסת את הקימונו שלה באמצעות אבנט מוארך הנקשר לו מאחורנית, ולכן היא עשויה להזדקק לעזרה ולסיוע, וזאת כדי להצליח במלאכת ההתלבשות. נשים זולות בציורים יפניים מתוארות כאשר אבנט הקימונו שלהן נסגר מלפנים, כך שהן יכולות לסגור אותו לבד. הקימונו שלי לא מפלה בין נשים. כולן יפות, כולן אופנתיות, וכולן שוות.

החברים שלנו טסו ליפן. עם שני זוגות תאומים. לפרק זמן בלתי ידוע, והשאירו בנו ים של געגועים.

בחירה

בחרתי לעזוב משרה נוחה, לוותר על משכורת יפה ועל שקט נפשי אחרי השעה חמש. בחרתי בחודשים ארוכים מלאים בחוסר ודאות כלכלית, בלילות ארוכים של עבודה אינסופית, בימים עמוסים בריצות, ובשעות ארוכות של מחשבות והרהורים. בחרתי בדרך רצופה בביקורות נוקבות מאנשים טובים, בהרמת גבה של אנשים סקפטיים ובחוסר אמונה של אנשים חלשים.

בחרתי בקושי הגדול של להיות אישה ואמא בעלת עסק עצמאי, בחוסר שעות שינה תמידי, בקונפליקט הקיומי של ויתורים, בהתנגשות הבלתי נמנעת של שעות עבודה שמתערבבות בכל השאר.

בחרתי במקצוע בו התחרות אינסופית,  השוק קטן במדינה קטנה עוד יותר,   ההיצע גדול ומחירי הייצור בשמיים. בחרתי בדרך מלאה במתחרים יצירתיים לא פחות, בקהל מודע ומתמקח ובכללי משחק שלא לטובתי.

אך יחד עם זאת בחרתי לי מקצוע יצירתי ומלא תשוקה, בו למחשבותיי יש דרור אין סופי. בתחום בו אין סוף לאפשרויות ולרעיונות. בחרתי ליצור ולייצר בדיוק את מה שאני אוהבת, להחליט מי תלבש מה, בצבעים ובגזרות. בחרתי ביכולת לחלום ולהגשים באופן מיידי, בקהל מפרגן ומפרה ובלקוחות חוזרות ומחמיאות. בחרתי בזכות  לקבל במה לבגדיי בדמות נשים יפות, אמיתיות  וחזקות. 

בחרתי להגשים את חלום חיי.

אהבה

אוהבת לחלום בלילה על שמלת סאטן עם נקודות. לקום בבוקר, לחפש את הגיזרה הנכונה  למהר לחנות הפינתית, למצוא בין הרים של גלילים את האחד מהחלום. לחזור לסטודיו, לשנות קצת את הגיזרה, לגזור, לתפור, למדוד ולהתאהב.

אוהבת לחצות את הרחוב, לפגוש אישה ממהרת על עקבים גבוהים, לובשת שמלת סאטן עם נקודות. היא מעבירה לשנייה את מבטה עלי, בלי לדעת כמה אושר הסבה לי כשבחרה אותה הבוקר מתוך ארון עמוס.

חג אהבה שמח גם לכם !

דגם חדש

פיסות בד קטנטנות נדחקות לעמוד במחברת השראה. לצידן שרטוטים של נשים ללא תוי פנים.  לראשונה עליונית עם שרוולי עטלף, לשנייה חולצה עם קרני שמש מאירות ולשלישית שמלה עם שרוולי בובה.  היד מוחקת ומציירת מחדש. מוסיפה קוים קטנים המדמים כיווץ במותן, מקצרת בהינף עיפרון את אורך השמלה, ומרחיבה טיפטיפה את קו המתאר לחולצה, שלא תהיה צמודה מדי. והאישה במחברת? דוממת  ומקבלת את שגעונותי. אך לא צייתנית היא. בשתיקתה מאשרת או פוסלת את רעיונותי. מתגאה או מחמיצה פנים לכל דגם. מוליכה אותי באהבה לרעיון העיצובי שעוד מעט יקרום עור וגידים.

גליון בריסטול בוהק מתרגם לתוכו שבלונת דגם חדש. בעזרת סרגלים מוזרים נמדדת לה במדויק גיזרה חדשה. מתוך היצע אינסופי של בדים נבחר האחד  בד אפור בוהק, מרשרש וחמקמק נגזר בזהירות על פי הוראות השבלונה. סיכות תפירה מחברות את חלקי הפאזל הדומם. תופרת בהתרגשות דוגמא ראשונית . מודדת, מקצרת, מוסיפה ומשפרת. גוזרת שוב, תופרת שוב, מודדת שוב. ועוד פעם או פעמים, לפעמים גם יותר. מרוצה מהדגם הסופי, ממששת אותו באהבה ונהנית ממגע הבד. תופרות מיומנות משחזרות במדויק את שעשיתי.  בצבעים נוספים ובמידות אחרות. מדידה אחרונה מאשרת גיהוץ קפדני.

 יוצאת לרחוב . יכולה לזהות מי תבחר באפור פלדה הסולידי ומי בכחול רויאל הצועק,  מעלה בראשי תנועת אישה ממהרת הלובשת את תוצרתי. מצליחה לדמיין את ריח הבושם שיותז בקרוב על השמלה, ויודעת איזה תכשיט יקשט אותה בקרוב.

 

התרגשות גדולה לקראת קולקצייה חורפית