מפנה מקום (או במילים אחרות כל הפריטים עד 199 שח למשך שבוע)

אני אספנית כפייתית. בדיוק כמו אבא שלי ששומר קבלות על מקרר שרכש בשנת 1977. אני אוספת הכל. בעיקר משיקולי נוסטלגיה. תעודות ויומנים מהילדות, ציורים ויצירות של יהונתן בני,  פתקי אהבה מגיל 17. כרטיסי כניסה לאתרים מרחבי העולם ועוד כל מני פיצ'פקאס כאלו ואחרים.  קשה לי להפרד מחפצים. לכל חפץ משמעות וסמליות מיוחדת עבורי. כל פריט שנמצא בביתי מזכיר לי תקופה נשכחת, סיטואציית חיים, אנשים שנקרו בדרכי וכמובן רגשות.

בהתאם לאופיי האספני, קשה לי להפרד מבגדים. הרבה לפני שהקמתי את המותג שלי "דגניתא", אספתי פרטי אופנה באובססיביות. רכשתי פריטים בסדרות של צבעים ומילאתי מדפים בכמויות מסחריות של שמלות. עד היום זכורה לי אנחת הרווחה של בעלי כשהודעתי לו שאני מתחילה ללמוד אופנה, ושכנראה לא אצטרך להוציא הון עתק על בגדים מעתה והלאה.

אני שמחה ומאושרת על כל פריט של "דגניתא" שנמכר. אולם, כשהפריט האחרון מסדרה מסויימת עושה את כיוונו לשקית הלקוחה, חיוך עצוב מתפשט על פני. זהו? לא אראה את הפריט הזה בכל בוקר? לא אנסה לשדך לו בליבי אישה אופנתית ושמחה? לא אדמיין מי תאמץ אותו אל חיכה? אני מתנחמת בכך שכל פריט זוכה לבית טוב ולאישה מאושרת שתטפל בו כראוי.

ועכשיו, רגע לפני בוא האביב, אני מתרגלת את עצמי בפינוי מקום היקפי. חדר העבודה שלי מכיל באהבה בגדים מעונות קודמות, ולמרות שקשה לי להפרד מהם, אני ממש חייבת. חייבת לפנות מקום לדגמים חדשים, אביבייים ושמחים, ולהכין להם את המרחב הראוי. ומתוך תחושה עילאית של שחרור, אני מתמחרת אותם בהנחות ענקיות.

למשך שבוע ימים בלבד מחירי הפריטים ירדו לריצפה. כל הפריטים יימכרו במחירים של 99- 199 ₪. כולל ג'קטים. כולל שמלות. ניתן לצפות בפריטים בחנות האינטרנטית שלי בקישור הבא:

http://www.mystores.co.il/dganita

כמו כן בעמוד הפייסבוק שלי יופיעו במהלך השבוע פריטים נוספים עם מחירים ומידות:

 http://www.facebook.com/media/set/?set=a.537713426261636.126376.112636815435968&type=1

לבירורים נוספים ניתן לפנות אלי בעמוד הפייסבוק או בדואר אלקטרוני

סופשבוע נעים!

בלקאאוט

אז לאן נעלמתי?

היה לי בלקאאוט. או במילים פשוטות: מחסום יצירתי, בלבול, לחץ, עומס, בלאגן או איך שתקראו לזה. בשורה התחתונה עיצבתי מעט מאוד פריטים לעונת החורף, ופיזרתי אותם במעט מאוד חנויות. הרגשתי שאני נשאבת למערכת קשה ומנוכרת שלא מתאימה לאופי שלי ולצורת העבודה שלי. אני רוצה לעצב ולייצר כשהנפש והראש שלי נקיים ופנויים. אני רוצה לעשות דברים בזמן שלי, בקצב שלי ובדרך שלי . ויתרתי על חנויות שלא היה לי כיף לעבוד איתן, פסלתי פריטים שהרגשתי שהם לא מתאימים לחזון שלי, ואף החלפתי כמה ספקים כדי להתחדש. לקחתי את הזמן לנשום אוויר, לחדש כוחות, לרוקן את הראש ולהתחזק. בכל זאת, עברה עלי תקופה עמוסה רגשית ופיזית.

היתה לי שנה אינטנסיבית. בתחילת האביב ילדתי את בני השני, עומרי. שבוע לאחר מכן הודיעה לי הסוכנת שלי שהיא פורשת. כך נשארתי עם כאבים נוראיים, בכי, חוסר אונים, תינוק צורח, ועם הר של בגדים. כולם הצטופפו להם יפה יפה בחדר העבודה שלי. מחכים שאביא אותם אליכן. למצוא סוכן בתחילת העונה זאת משימה בלתי אפשרית. האופציה היחידה שנשארה לי היתה לעשות את זה בעצמי. ויתרתי. העדפתי להתאושש מהלידה הקשה ולהתמסר לעומרי הקטן. כך פספסתי עונה שלמה, חנויות, לקוחות, והרבה מאוד כסף.

הברית של עומרי

ואז, התחלנו לארוז לקראת מעבר דירה. לא פשוט בכלל, במיוחד תהליך השיפוץ. לחיות על ארגזים ללא מטבח, עם כמה בעלי מקצוע בו זמנית ושני ילדים זה המתכון הבטוח לקריסה. מזל שיש לי אמא נהדרת. ולכי תסבירי לגברת ג' מבוטיק ר' למה אני לא מביאה לה פריטים חדשים, או למה הוצאתי רק שבעה דגמים בקולקציית החורף.

אז מה כן הספקתי בחצי שנה האחרונה? מלבד העומס והקושי היתה גם עשייה פורה: עיצבתי 7 דגמי חורף מקסימים שרק ממחישים לי שבחרתי במקצוע הנכון. פתחתי חנות אינטרנטית בה נמכרים הפריטים שלי, שיפצתי דירה והפכתי אותה לבית חמים ונעים. לימדתי ילדות מקסימות לתפור ולאהוב את זה, וכמובן, הרחבתי את המשפחה (-:

ג'קט מחמם מקולקציית החורף

פינה אהובה במיוחד בבית החדש

הרבה ורוד בסדנת המעצבות הצעירות

ומה בהמשך: מכירת סוף עונה שווה בפתח, פוסטים על הקולקציה החורפית המצומצמת, על סדנאות התפירה שאני מעבירה, פוסט צבעוני על הבית החדש שלי, פוסט הגרלת שמלה מקסימה ועוד אחד לקינוח: פוסט שווה במיוחד בו תתארח זוהר אבהרמי הבלוגרית והסטייליסטית המקסימה. יש למה לצפות.

עכשיו, השיפוץ הסתיים, עומרי במשפחתון והבית מקסים, ואני כאן בחזרה.

50 גוונים של אפור

עד שהכרתי את רוני זומר חשבתי שעונות השנה הן פרט משעמם במחזוריות החיים. כמדי שנה, בתקופה שבין החגים, ישנו רגע אחת כזה שבו הקיץ הופך לסתיו. לא בהדרגה ולא בתהליך, אלא פתאום, כאילו מישהו לחץ על כפתור סודי והחשיך את השמש, הוסיף ריח מתוק באוויר, והביא איתו רוחות המפזרות את העלים החומים לכל עבר. ברגע הזה בדיוק התפאורה משתנה.

בשנים בהן עסקתי בעיצוב אירועים חוויתי את רגעי המעבר האלו בחברת חברי הטוב רוני, שף מוכשר וחבר ותיק ונאמן. בנסיעותינו למסעדה או לשוק לאכול ולאסוף השראה, תוך כדי שיחה על עיניינים ברומו של עולם, טון השיחה השתנה, ואיתו מצב הרוח והנוף המשתקף בחלון. רוני היה מחליש את מנגינת הרדיו, עוצר את השיחה ומכריז בקולו הדרמתי: הסתיו הגיע. הרבה תובנות למדתי מחברי המלומד, אך את רגעי כניסת הסתיו איתו לא אשכח לעולם.

הסתיו שלי הוא אפור. בדומה לעננים, גם הבגדים שלי מבשרים צבעוניות קודרת. מבחינתי האפור הוא השחור החדש. אני אוהבת ללבוש אפור. אפור עכבר, אפור בהיר, אפור כהה, אפור ירוק ואפור כחול.

זה הזמן להתחדש בכרבולית מפנקת, להכין שוקו חם ולקרוא ספר מעורר. סתיו נעים.

(גילוי נאות: גם בגדים שחורים אני אוהבת)

ירוקה GREEN

כקצינה לשעבר,  יש לי יחסי אהבה שנאה עם צבע ירוק. מצד אחד הוא מזכיר לי מדים צבאיים אך מנגד, שירותי הצבאי היה מעצים, מחשל ומהנה. במשך עשור נמנעתי מלהכניס לארון הבגדים שלי פריטים בצבע ירוק. לא ירוק זית, לא ירוק מנטה ואפילו לא (חביב הניינטיז) ירוק בקבוק.

As an ex-officer in the IDF my relationship with the color green is a love-hate relationship. On one hand, it reminds me of the uniform, but on the other hand, the time I spent in the army made me stronger, empowered me and I had a lot of fun. For a decade or so I didn't buy any green items for my wardrobe. No olive green, no mint green and not even bottle green (which was the 90's favorite!)

התאהבתי בו מחדש בשנים האחרונות. שמלת וינטאג' מהממת קרצה לי מחנות צדדית בנתניה, וחינכה אותי מחדש. כשהתחלתי לעסוק באופנה נוכחתי לדעת שהירוק מחמיא ביותר לישראליות. השמלה הראשונה שעיצבתי בקולקציית הביכורים שלי היא ירוקה והיא שמלת המזל שלי וכאחת שכזאת כל הסדרה הירוקה נמכרה. מאז בכל קולקצייה שלי יש פריט אחד ירוק, למזל. בחורף היה זה ז'קט קצר מצמר במראה צבאי (קצינה או לא?), במעבר היתה זאת חולצת כיווצים (דגם רותה) שאפילו הדגם הראשוני שלה נחטף. בקיץ הזה השמלה האהובה עלי, שמלת אנסטסיה, נתפרה גם בירוק. מה יהיה בחורף הקרוב? חכו בסבלנות.

Lately, I fell in love with the color green all over again. A beautiful green vintage dress winked at me from a display window in Natania to it re-educate me. When I started practicing fashion design I've come to realize that the color green really flatters Israeli women. The first dress I ever designed was green, it was my good luck charm dress and as such – all the items of that design were sold out. In all subsequent collections, I've made sure there's a green piece included for good luck. In the winter collection it was a short army styled jacket (I did mention the officer issue right?), in my the spring collection it was the Ruta shirt (the first series of this shirt were sold out too!), and in the present summer collection my favorite dress – Anastasia dress was sawn also in green. What item will it be in the next winter collection? Stay tuned!

 

 

 

 

חברתי הטובה רחלי היתה מהראשונות לרכוש את שמלת הביכורים שלי בצבע ירוק. במקרה או שלא, רחלי היא מהירוקות האמיתיות. אחת שיכולה להזיז הרים, לשנות החלטות ולהביא שינוי. לא רק שהיא יכולה, היא אף עושה זאת עבור כולנו. רחלי היא יו"ר (משותפת) של "התנועה הירוקה", אישה מקסימה ומעניינת, אמא לשלושה ילדים וחברה טובה.

 

אני רוצה לאחל לכולנו המון בגדים ירוקים, חיים ירוקים, מזומנים ירוקים. ולרחלי האהובה בהצלחה במרוץ לכנסת.

.

My good friend Racheli was one of the first buyers of my first green dress model.  Accidentally (or not…) she's truly a green person – an activist for the quality of environment. She's one of those who can move mountains, change decisions and make a difference. Not only can she – she's actually doing it for all of us, as she's the chairmen of "The Green Movement" and she's a charming, interesting women, a mother of three and a really good friend.

I wish us all tones of green clothes, green way of live,  green cash and for Racheli I wish good luck in the race for the Knesset (Israel's parliament)!

 דגניתא בפייסבוק

הבלוג של רחלי תדהר קנר - "אמא ירוקה רצה לכנסת"

רחלי תדהר קנר - יו"ר התנועה הירוקה ב"הייד פארק" לובשת את שמלת המזל שלי