יום ראשון, 31 ביולי 2011

השראה

עולם שלם של ניגודים. כמוני בדיוק. עכבר העיר ועכבר הכפר.

עיר תוססת, צעירה ובוגרת. בנינים גבוהים ואפורים. אדריכלות מעורבבת. ישן וחדש מתמזגים לפיסה מושלמת אחת. אנשים יפים רצים לשגרת יומם. קפה טעים בשדרה ליד האוהלים. בר היפה מחייכת משלט חוצות של חמישים קומות. קצב מהיר. מקום חדש נפתח במקום שלושה שנסגרו. נשים יפות אוכלות בעיניים רעבות את המתרחש. שחומות, גי'נג'יות, בלונדיניות, עם פס לבן בשיער או עם ורוד. שחור - לבן - אפור מתערבב עם צבעוניות בלתי אפשרית. 
מטרופולין של רחובות צפופים טלאי על טלאי, בניין אחד של גאודי. אחד בצורת ספירלה ושלושה בצורות גיאומטריות. דלתות שונות לכל בית. כל אחת פותחת עולם ומלואו. עיר לבנה נתמכת בפס תכול של ים. ארובות שנוגעות בשמים שומרות על נמל צבעוני ושוקק. רעש של אנרגיות. צעירות עסיסיות שהשתזפו יתר על המידה. ממהרות מהים לסנימטק. שיק שיק שיק. סנדלי ים מהוהות מבצבצות מתחת לשמלת שיפון ארוכה  וזקט מחויט מחייך לסניקרס אדומות. הכל מותר. הכל מתאים והכל יפה. ברחוב צבעוני אחד מתערבבים מזוקנים לובשי שחורים הממהרים לבית הכנסת הגדול באלנבי וקצוצות שעיר עם קעקוע של דולפין הממהרות לראות שקיעה בחוף. המון אוצרות בשוק עתיקות, בשוק פשפשים ובשוק האיכרים. וגם בלוינסקי ובכרמל. והריחות? גן עדן! צבעים, קולות, ריחות, טקסטורות והתרגשות אחת גדולה. חמשת החושים לא מספיקים לגמוע עיר אחת מדהימה. תל אביב אהובתי!


ילדים מתרוצצים על דשא שנקצר הבוקר. הריח מתפשט לפאתי המושב. מי רוצה לימונדה קרה? מממ טעים!! הלימונים נקטפו הבוקר מעץ עייף ומט ליפול.  טרקטור מתקרב ומפר את השקט  הפסטורלי. מגפיים שפעם היו שחורות, מטביעות עקבות בוץ בשבילי הגינה. מחפשות מרפסת פנויה וכסא נדנדה. ביצי משק טריות מתערבבות לארוחת ערב ישראלית. חלמון כתום נשפך על מפת משבצות.  זר סביונים צמאים משתקף בצנצנת זכוכית. המון שקט.  מרכז מסחרי קטן. אישה פרחונית בשמלת מלמלות מוכרת עוגות שמרים רייחניות תוצרת בית. אחת אחרת מכנסת ילדות ליצור כדים באובניים. מה ניצור הפעם? כד?  קדירה לתנור?
עגלול עמוס פעוטות מפלס את דרכו למדשאה ירוקה. נעצר בסמוך לערימת אופניים . הורים משתאים מתרגשים משיירה ארוכה של טרקטורים עמוסי ביכורים ותלתלי ילדים. רעש מנועים מבשר את תחילת הטקס. טנא קט על כתף שזופה משוויצה בחג הקציר. פרות, גדיים וטלאים צועדים בגאווה ומציגים את יופי הכפר.
שדה חיטה נושק לשדה חמניות. שמש צהובה בעיניים מחייכת לחקלאים חרוצים. מאותתת להם לחזור הביתה. סל נצרים מאגד לתוכו ירקות טריים שיחתכו עוד מעט לסלט טרי וחמצמץ. שביל לבנדר מקבל את פניו. וילונות תחרה לבנים תוחמים חלונות זכוכית. אישה יפה בכובע רחב קוטפת לואיזה מערוגת גינה רטובה.  קנקן תה ריחני לצד לחמניות חמות מתפצפצות..  ערסל פסים צבעוני אוסף לתוכו ילדה  שחומה עייפה. עשבי תבלין מאשרים שזה הזמן לקטוף אותם. תבשיל הקדירה מוכן . בתיאבון!


 ניגודים, השראה, רעיונות, בגדים, קולקצייה בהתהוות

יום ראשון, 24 ביולי 2011

הכרות

בכיתה ב' נבחרתי רשמית לועדת קישוט בבית הספר, שם, במסדרונות המתקלפים האינסופיים התרגשתי לראשונה מהיצירה. באיזה בריסטול לבחור? היכן למקם את הציורים? לורדים, ניירות, דבק, מספריים ואקדח סיכות, שבלונות של אותיות, פתגמים וסיפורים, שעות בחדר המורים והופ! היצירה מונחת בגאון על הקיר המתקלף. ועוד אחת ועוד אחת.



גזירי לבבות מניירות צבעוניים מרגשים יותר ממשחק מחבואים בשכונה. סרטי נייר, גלילי תחרה, שאריות בדים. מה אפשר להכין מהם? לחשוב, לנסות, לבדוק, לזרוק לפח. ושוב, לצייר, לצבוע, לגזור ולהדביק. ריח הדבק באוויר, טוש שנשאר פתוח ומוסיף ניחוחות מוזרים. אולי אשתמש גם בחרוזים? כיף לשלוח בדואר איגרות ברכה לחג מתוצרת עצמית. שנה טובה וחג שמח!




שמלת תחרה לבנה, חתן נרגש, ריח משכר של ורדים לבנים. המון. 3000 בערך. ואזות זכוכית מצלצלות. אחת נשברת, כמו הכוס בחופה. גלילי בד לבן טהור, בזהירות שלא יתלכלך. המון בד עוטף את החופה. מה להוסיף? נרות? עלי ורדים? פמוטים כסופים? סרט סאטן עוטף בעדינות מפית צחורה על השולחן. הכלה מגיעה. אירוע של פעם בחיים. החופה מוכנה. ניצוצות בפנים ודמעה בקצה העין. אורות מנצנצים, ריח משכר של התרגשות באויר. מזל טוב!




בובת דיגום דוממת. המון סיכות תפירה, זהירות, לא להדקר! באיזה בד לבחור? גלילי בד נדחקים, צמודים אחד לשני, אולי סאטן עם נקודות? שיפון חלק ומתנופף? חצאית מידי או מיני? איך אפשר לבחור? לצייר סקיצות, למחוק, להוסיף, לקצר, לתרגם לגיזרה. לשנות, להצר טיפטיפה שישב בול על המותניים. למתוח את הבד, להחליק טוב טוב את הקמטים. המספריים כבדות, חותכות בצייתנות את קוי המתאר. רעש מכונות תפירה. לחבר קידמי לגב, מכפלות, רוכסן. כפתור. לגזור את החוטים המיותרים. רגע, מה עם התוית? תתחדשי!







דגנית זאב בן יחזקאל
מעצבת ובעלת המותג "דגניתא"
נעים מאוד (-: